כדי להתמודד עם התנאים האקלימיים במדבר התגלה כי בשעות החושך נעשה החרדון בהיר יותר וכשהוא נחשף לאור הוא נעשה כהה יותר.
חרדון בעל צוואר קוצני, הקוצים נמשכים לאורך צידי הגוף. אורך הזנב כמחצית אורך הגוף כולו. צבע החרדון נע בין חום חאקי לכתום. לזכר שקית צוואר כהה יותר. בעת התגוננות הוא משתטח, פוער את פיו באיום ומנפח את שקית הצוואר שלו כדי להעצים את עוצמת הקוצים שלו, בנוסף, נעשה צווארו כהה יותר. ככלל, רוב התקשורת בין הפרטים נעשית באמצעות שינויי צבע ותנועות ראש וגוף.
צילום:ראובן כהן.