העיט הזהוב היה סמלם של הלגיונות הרומאיים ובהמשך הפך לסמל במספר ארצות, ביניהן גרמניה אוסטריה ואלבניה.
עיט גדול. צבעו חום, על הראש ובעורף נוצות זהובות ועל כן שמו. הבטן בצבע חום-אפור. אין הבדל במראה בין הזכר לנקבה, אך הנקבה גדולה מהזכר בממדיה. חי בבתי גידול פתוחים או פתוחים למחצה בהם שטחי עשב או חורש עד לגובה של 3600 מ' מעל פני הים. העיטים הזהובים הם מונוגמיים ועשויים לשמור על קשר זוגי לאורך מספר שנים. פעילות החיזור כוללת תצוגת תעופה, מרדף דמה זוגי, צלילות ודאייה במעגלים. בתום התהליך בני הזוג בונים יחד קן חדש או משפצים את הקן מהשנה שעברה, הקן מוקם בדרך כלל על מדרגות סלע ומצוקים אך עשויים להשתמש גם בבניינים, עמודי חשמל או צמרות עצים. הנקבה מטילה בדרך כלל 1-4 ביצים, במרווח של ארבעה ימים בין אחת לשנייה, והיא זו המבצעת את רוב פעילות הדגירה. הגוזלים בוקעים בהפרש של כמה ימים זה מזה, כשהוותיקים יותר כבר גדולים מהצעירים ולעיתים הורגים את אחיהם הצעירים. לאחר כ-32 יום הם הופכים עצמאיים.
צילום:ראובן כהן.